בין אם מדובר בשנת שמיטה, בפרחים המשמשים למאכל, או בבעיית החרקים, נביא כאן כל מה שצריך לדעת על כשרות בעולם הפרחים והצמחים.

שמיטה ופרחים

הקשר המרכזי והמשמעותי ביותר בין פרחים לכשרות צף מדי שבע שנים בשנת השמיטה. בארץ ישראל, קדושת השביעית חלה על כל מה שצומח באדמה, והפרחים אינם יוצאים מן הכלל.

קדושת שביעית: פרחים הגדלים בארץ בשנת שמיטה נחשבים לבעלי קדושת שביעית. המשמעות היא שאסור לסחור בהם כרגיל, אסור להשליך אותם לפח בצורה מבזה (יש להניחם בשקית נפרדת עד שייבלו), ואסור לקטוף אותם באופן מסחרי.

ריח מול יופי: ההלכה מבחינה בין פרחים שנועדו לריח (כמו ורדים או יסמין) לבין פרחים שנועדו לנוי בלבד. פרחי ריח נחשבים קרובים יותר להנאה גופנית ולכן הדינים שלהם מחמירים יותר בשמיטה.

תרומות ומעשרות

בדרך כלל, מצוות הפרשת תרומות ומעשרות חלה על דגן, תירוש ויצהר ועל מאכלים בלבד. עם זאת, ישנה סוגיה מעניינת לגבי צמחי בשמים.

אם קניתם עציץ של נענע, לואיזה או אפילו פרח בעל ריח שנועד לברכת בורא מיני בשמים, ישנם פוסקים הסוברים שיש להפריש מהם תרומות ומעשרות אם הם גדלו בארץ ישראל. אם הפרח נועד רק ליופי על השולחן אין צורך בעישור.

פרחי מאכל

כאן אנחנו עוברים לתחום הקולינרי. בשנים האחרונות פרחי הפכו לקישוט פופולרי על עוגות ומנות גורמה. ברגע שפרח מוגדר כמאכל, הוא חייב כשרות מלאה מהסיבה של חרקים מכיוון פרחים הם בית מלון לחרקים זעירים. קשה מאוד לנקות פרח מבלי להרוס אותו, ולכן פרחי מאכל ללא השגחה נחשבים לבעייתיים מאוד מבחינת איסור אכילת שרצים.

ערלה בפרחים

איסור "ערלה" קובע שאסור ליהנות מפירות האילן בשלוש השנים הראשונות לנטיעתו. האם זה רלוונטי לפרחים? בדרך כלל לא, כי פרח אינו נחשב פרי אבל, ישנם מקרים גבוליים כמו צמחים רב-שנתיים. אם אתם קוטפים ענפי פרי פורחים לקישוט (כמו ענפי שקדיה), יש לבדוק שהעץ אינו בשנות הערלה שלו, שכן יש האוסרים הנאה גם מהפרח של עץ ערלה.

ברוב ימות השנה, זר הפרחים שאתם קונים לבן או בת הזוג לא זקוק לחותמת של כשרות. עם זאת, ברגע שהפרח הופך מקישוט למזון, או כשאנחנו נמצאים בשנת השמיטה בארץ ישראל, הפרחים נכנסים תחת הלכות חדשות שמיועדות לשמיטה. למידע נוסף על כשרות כנסו לאתר >> https://kashrut-tnuva.co.il/